.--—.
המידע פרושו מסקנה (הנשארת מאובנת מאובדן ה) פעולה (שכן) המידע מיוחד בא
לחוד מעצמו מבחוץ ופרושו מובע לחוד מבפנים כשתמיד
במנוחה ולבד תשאיר המסקנה משהו
משאריות מושלכות מאובדן אל אובדן (ליישום) הפעולה (כי) הפעולה לעולם בזמן
תתאחד למפגש ותנועתה היא משך במשך
ללא חזרה וללא מרכז אחד הנה אני
תודעה בהתכונותיה מודעת לעצמה ולאחר/ות תנועה
הנעה בספירל סביב מרכז אחד וממשיכה תנועתה סביב מרכז נוסף
שחוזרת מתואמת ונמשכת בספירל הסובב סביב המרכז הקודם
להפגש לפגוש ולפעום להיות מתחדש מתייחד רטוב מתחכך
מתרכך מתרטב עם מרכזו הקודם רך כטיפה מתמרכז לזלוג וזולג
שוב ושוב מתאחד להעלם איתך ואיתך שוב
מבלי לדעת אותך רק איתך שוב לדעת מתי איתך עם מנוחותיך
לדעת אותך
איתך
ולך
ולחלוחי לאט נושם להשאר
בך(כעצים שלובים כך בדיוק) שוב (לגדול).
כל קו רב-ספירלי מייצג תודעה (מודעת לעצמה ולאחר/ות) בהתכונותיה וכל
נקודה היא סימן פעימה במחזור הכרה, באשר רישום שורת נקודות מסמן התקדמות של
צעד במימד ה3 ומחיקת שורה כזו מסמנת נסיגה במימד ה3 ובאשר
"מ"- כמחוג (בין מינוס אחד לאחד), מסמן איבר במחזור, כאשר "מ" חיובי או אפס
הוא מובע כשעור מהמעגל ומופעל בקפיצה מצפון המעגל וכאשר "מ" שלילי הוא
מכייל את הצפון ביחס לצפון הקודם, כאשר איבר "מ" ממחזור אחד "דומה" לאיבר
"מ" ממחזור אחר (כשם שזריחת השמש ביום אחד "דומה" לזריחתה ביום אחר),
"ר"- כרדיוס , מסמן את עוצמת/אנרגית המפגש עם האיבר במחזור,
"ת"- כתאוצה (שינו המהירות), מובע רק כאשר "ת" לא שווה אפס (לשימוש עבור
תזמונים וביחוס ל "ר", עבור חישוב כבידת המפגש עם איבר במחזור),
() מסמן נקודה ריקה,
(["ת",]"מ+-","ר") מסמן נקודה סביב אותו מרכז בהתקדמות צעד במימד ה3
סימון נקודה סביב מרכז אחר:
[("ת")]("מ+-")("ר+") סגירה או התקדמות (מיצירה והתכללות) בהתקדמות צעד במימד ה3
[("ת")]("מ+-")("ר-") פתיחה או התנגדות ( עד ביטול והתגברות) בהתקדמות צעד במימד ה3
.--.
to add -r for seeting new canter and another parmeter being a counter for visiting the point.
.--—.
המפריד וממשיל ארור ארור
הכיבוש המשחית כי האלימות מלמעלה
מובנת בכל המדורים מדורי
המפריד ממשיל וארור ארור הכיבוש המשחית
האלימות מובנת
ואלימות הגיהנום
עוברת ביו המדורים מדורי
צבא משטרה משפחה ירושה ועוד כמה וכמה מיני קדושה
וארור ארור
הכיבוש המשחית
כשאדם בהפגנה מזהה כחייל טכניקות כיבוש
אשר מופעלות כנגדו על ידי המשטרה
קום חייל דבר בשלום כי האלימות
מובנת בכל החברה
סרב פקודה והסבר הראה וראה
והקשב המפריד וממשיל ארור ארור הכיבוש המשחית
כי אפילו השולטים במדיה אינם שולטים באמת ואנחנו זוכרים
.ויכולים להזכיר בזמן המתאים
.המפריד וממשיל משחית
.--—.
אני כל כך זקן עכשיו גוף מרוקן
אחר הפגנה ישן בגלריה ורוקם
קשרי מהפכה ואני עייף והדם זורם
והיום אפור ואני מתעדן להתייעל ומתקשר
אנחנו הזמן הזה והזמן הזה נועד
לנו להתקשר המרחק בין הגוף לדם
נעלם והמרחק בין אמן לאומנותו נמחק
והמרחק בין אמן לאמן נמחק והמרחק
בין אמנותפעילות זו ובין המבקר
נמחק ואנחנו פתוחים להכלה
ומברכים את הנכנס הנכנס לשנות את החברה
כי אנחנו מהפכת ההאנשה אשר במקום
דמוניזציה והאסטטיקה
השתנתה
והזמן הוא פעילות הטמעתוהעלמת
העיקר ברקע וברקע העיקר
הוא להרים להשיב ולהשיא
את הנמשך ונזכר ייחודי
==
I am so old now am an empty body
after a demonstration sleeping in gallery and wave
connections of revolution and I'm tired and the blood flows
and the day is gray and I am getting refined to become more efficient
and getting connected
We are this time and this time is meant
for us to become connected the distance between the body and blood
disappeared and the distance between artist and the art has been deleted
the distance between the artists is deleted and the distance between
this art/action and the visitor is deleted and we are inclusive and
welcome the incoming coming to change the society because we are the
revolution of anthropomorphism instead of
demonization and the aesthetics has been
changed and time is the act of assimilation/withholding the main thing
in the background and the main thing in the background is to lift, get
back and transport that which continues being remembered and unique.
.-—.
נולדתי סוס ואמות בערבות
אל תגידו לי מה וממה לי עוד יותר טוב להיות
הריח אדוני מכריע יותר מכל צעקה כוונה או צורה
וכשאני מריח אני מרים את הראש
אני שומע מחשבות
כשהן עדיין מתחשבות איך להיות והן זורמות כשאני ארוך
ועוצר להקשיב ואני נושף וצועד ושואף מדוד עם דפיקות
בלב אני טאק וטאק וריקוד גאה מאוד מאוד משתלהב
ואני הניגון משוחרר ומשחרר שאומר את מיניותי זאת מיניותי
אשר היתה עם שליחותי צרופה משותפת פתוחה גדלה ואחת
רק איתך ורק איתך היה המגע מקום והיה אז המקום את
ואני בוכה וצועד בשלג הכבד בעיר הגדולה
הזו נולדתי סוס ואמות בערבות
ואני דהרות מתעצמות עוצר וריקוד מתמשך כשני שליחותי וכשאני מיניותי
אנימיניותיבנבוכתי
.שקוף
.-—.
שלום שלום תרדוף אם צדק צדק תרדוף כי
אין צדק או שלום אם לא לו תרדוף
ואין צדק ללא שלום ולא שלום ללא צדק
פעמיים צדק ופעמיים שלום כי להם תרדוף
כי אחרת
את את נרדפת ותירדפי
או
.אתה אתה נרדף ותירדף
כשאין דבר בדעתי אלא להגן על שלי אני תוקפני
וכשאני מסוגל לשים קו מבדיל בין שלי ובין השאר
והקו הזה גם מקובל על חוצי עם חוצי אני בשלום
וכאשר את הקו ביני לאחר
גם לי וגם לאחר מותר לעבור
אנחנו באהבה
אני רוצה שלום גם עם אלה שאני לא אוהב
וגם עם אלה שלא אוהבים אותי
.תנו לי קו להיות אתו שלם עם האחר
עצוב לי לדעת איש חבר טוב שסוגר עצמו
מלדעת מעבר לטעות שמושרשת בדעת הקהל
.רק בכדיי לבלבולו להסיט קווים להרעילו
.לפעמים נהיינו יהירים כשאמרנו אחרינו ולא ראינו מלפנינו
תנאי מקדים לתפישת המושג "הכל"
(והרבה לפני האפשרות להכיל בו)
הוא ההפרדה בין שני סוגי שלילות
האחת אינות פרטית (אשר מיוחסת לפריטים בכל) והאחרת אינות כללית (אשר מיוחסת לכל)
באשר האינות הכללית מסמנת את האחר
שלא כמו זו הפרטית
כזה אשר לא ניתן לייחוס
.ובאשר באינות הפרטית שלא כמו בזו הכללית מוכלות ישויות
ההבדל בין שני המשפטים - אני בחדר והחדר בי, הוא
שבראשון החדר הוא תנאי הכרחי לגישה אלי או לקיומי
ובשני אני הוא תנאי הכרחי לגישה לחדר או לקיומו
כאשר מה שמאחד את שני המשפטים הוא שאני עם החדר מצוי
אבל (רק כך ש)אם החדר בי אז אני לא בחדר ואם אני בחדר אז החדר לא בי
ולכן גם לו רצינו לא יכולנו להכיל הכל
במיפוי של דברים (על פי היותם) מוכלים או חיצוניים
מדברים אחרים
שהרי כך
לא היו ממופים חלק מהדברים הניתנים למיפוי
במיפוי הנובע רק מהיותם דבר עם דבר
ושם
בין דבר לדבר
כשדבר עם דבר שם
.השלום שלם נמצא
תדע כל אשת חייל תדע אם החייל
ושידע לתמיד גם החייל עצמו ש
חייל להיות חייל להיות זה קקה
להיות חייל זה להיות קקה! למה
אני בודד ורחוק וזר חיי שנים מבלי להבין
את שפת האנשים סביבי? את יודעת
אלו הבדיחות שמרגילות אנשים לזוועות
אשר מבחינות בין המזדעזעים והמורגלים ואשר
מרחיקות אותי לשנים. אז למה
אני חותך וחתוך ממין וכיצד ניהייתי כל כך חדמיני? אני מפחד להתפרץ
אני מוצץ אבנים, מצטמרר עם ליטופן בלשון
ולאחר כמה צימרורים, שליו ומחויך
אני רואה שוטרים מהלכים מפוחדים בקבוצות בלילות
אנחנו מצלמים שוטרים ומזהים את הפנים בתמונות וככה
.לפעמים אנחנו שולחים לשכניהם את התמונות
עושקים ראו
בא האשם להשאר ולחדור בכל חדרכם
ועמוק בילדכם להברג שוב ושוב לחתוך בבשרכם המר זר
וזקן וראו את השנים שאחרי בוא האשם
כשתבוא הכלימה והבושה ההבנה והאין
תוחלת שבנשגבותכם והאין חוחלת שבלאהוב אותכם ראו את האשם
הוא נשאר לדורות ואין במה להסתירו
ואין חזקה דרכה יינתן לסלקו ואין ים ואין דם
להטביעו, עושקים, הנה הוא האשם
שבילדכם עכשיו סובב
.להברג עמוק בבשרכם הקשה
אנחנו כל כך זקנים שאנחנו לא יודעים
שהדברים שעושים לנו טוב
זקנים כל כך אנחנו
לא מבינים מתי ובמה
פתאום כך קרה לנו
שחירבנו את כל העולם הזה
אנחנו זקנים ואנחנו יודעים
שאין לנו לאן לברוח
זקנים אנחנו על כן כאן נשארים
ונשברנו כאן
זקנים אנחנו והתרגלנו
והדברים שעושים לנו טוב
מזדקנים ומתנתקים איתנו
אנחנו משתלהבים מפהקים ומתפרקים במים
.כמלח
הגיע לו הזמן ונתהפך העולם והתישבנו
מול השגרירות שלנו ואולי רקדנו אז לפעמים
נצטרכנו לצרוח את צרכנו אבל לרוב
לדבר פשוט לשבת להכיר ולהקשיב כי היינו כל כך אחרים
לנו ולנו היינו זרים נתבדדנו כל כך ועכשיו באנו
לכלל התהפכות ונתפכחות
בכל הפינות ובאחת
.נתהפך ונתפכח העולם
כשיצאתי משם היו הציפורים גדולות ונעות בין גדות הביצה
והייתי נחוש לא לדעת והיה המגע נצמד ברגעי הבנה
ואתגרתי הכללה ושלילה והייתי ההחלטה הנוצרת בזעקה
הייתי תחושה ודיברנו
וחירבנתי ברחוב בפינה
הייתי צעיר בעשרים שנה
ועכשיו ההחלטה נוצרת בדממה
עכשיו אני נוזלים
ורטוב חמים ומרטיב ואני דומע
ומחייך ונעים
רך ונמנע מפוחד ונכון
חם למגע אני שוב מאבד את מה שזורק אותי לפחד
גם אם זה תשוקה מאבד את הפחד אני לבד
.ועדיין נעלם
הנה הכאב בהתנהלותי
זרמים ברגלים
הכאב שבהתרגלותיי שבהתרגלותיי נשכח
ומתמיד כאב נח שבהתרגלותיי נח לתמיד
לאחוז מהן להתעצם ובהתעצמותיי למשוך הכאב שבשגרות שגרות
תעול וייעול הריכוז תוך ליכוד וחמיקה בהתנכזות והתפנות
עד לא משקל
הנה הכאב שבהתנהלות והתפסקות
הבודד המוסר אשר אינו מחוייב והווה וחוווה
פורץ ובוכה לח ורך זהו כאבי שמשפריצני להיות
להבין לפתוח ולא ללכוד
להיות חוש
איתך להפתח דק
לפרוח ולחלוק
אני רוצה
לגדול איתך
מגע הוא מקום
.ולח אני נכון
נקרעו הסיבים ונשארנו הדברים
פוצלנו וסובכנו ולוכלכנו
ונתאחדנו ונשארנו הדברים
ודרכתם עלינו
ובניתם דיבור
עקיף ותקיף בניתם דיבור סמכותי ונשארנו הדברים
והסתובבתם לראות ולהראות והסתובבתם שלא לראות או שלא להראות
ונשארנו הדברים היינו
והננו חומר והיינו והננו
אדמה כי בלענו כי נשארנו רעבים כי אנחנו הדברים
.שעליהם אתם דורכים ומדברים
ולאט לאט העולם כולו יתפכח והתוך במלואו יתרכך ובשפות שונות
ילדים יעורו ויאירו והמכנה הכנה ישותף
ושונות הטיפות שאנחנו
ונתפצל וניקווה כמים וגלים יותר מגל אחד אנחנו
ונתלכד להפתח ונפתח להתלכד
ולפתע ובשלום ישטוף
העולם שאנחנו וייחצץ העולם הזה
כנגד מהתליו שולטיו ואורריו
והקשים שוקעים או נפלטים ו הרעלים שביננו מתפזרים
ואין ביננו מנהיגים כי טיפות אנחנו
ואין ביננו מייצגים רק משתקפים בשטפים שאנחנו
.ושונות הטיפות שאנחנו
יזכרוני מר כזר מדבר דברים אחרים דברים
לא מובנים אם יזכרוני לא יזכרו כמה עז ומה היה אז ההכרח
ועל מה על פני מים היו הדמעות והעינים גדולות ואדומות כל כך
הייתי זר זה שניגע כשנגע שנגד וחיבר שעודנו מחבק ושוקד
ושותק וזר אני כואב ועוזב בורח
כשהשקוד כבר השתגע ופורח אני
מהיר מידי שוב ושוב
נמהר מידי להיות
לא שוב לכוד ולא שוב לשוב
זר חמוק ונווד לרגע נח
.נמרח אך נוקב לא נינוח וגם לא נוח עד הרגע הבא בו אני לא נח שוב ושוב